מזונות ילדים

דמיינו את התרחיש הבא: שני אבות גרושים גרים באותו בניין. האחד בדירה מס' 5 והשני בדירה מס' 7. לשניהם ילדים בגילאים דומים, שניהם מרוויחים משכורת דומה וכך אימהות הילדים. הוצאותיהם על הילדים דומות והם חולקים עם האימהות זמני שהות שווים.

 

לכאורה, חיוב דמי המזונות של שניהם אמור היה להיות זהה או לכל הפחות קרוב, אבל החיוב של הראשון נקבע בפסק דין שניתן לפני 19.7.2017 המועד שבו פורסמה הלכת בע״מ 919/15 והחיוב של השני נקבע בפסק דין שניתן אחרי מועד זה. בהתאם, האחרון משלם מזונות נמוכים בהרבה ביחס לשכנו ואולי אף פטור מהם. 

​

אין ספק שעל פניו נראה שבית המשפט נוקט בגישה לא צודקת. ואכן, לאחר פרסום ההלכה החדשה חשו אבות רבים שמעתה יוכלו לחזור אל בית המשפט ולזכות בתיקון עוול של שנים רבות. תקוותם נסמכה על הכלל שלפיו פסקי דין בעניין משמורת ומזונות הקטינים אינם סופיים וניתן לעתור לבית המשפט לשנות אותם אם התרחש שינוי נסיבות מהותי (שהוגדר בפסיקה כשינוי שלא ניתן היה לצפות בעת מתן פסק הדין). 

 

בפועל נוצר בלבול כאשר בבתי המשפט ניתנו פסקי דין ששיקפו דרכים שונות לפרוש ההלכה החדשה

על פי גישה אחת הלכת בע"מ 919/15 לא חלה באופן רטרואקטיבי על דמי מזונות שנקבעו בפסק דין חלוט. גישה אחרת סברה שהלכת בע"מ 919/15 מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחודש בחיוב מזונות שמקורו בפסק דין שאישר הסכמות או שניתן לאחר הליך משפטי וכמובן נוצרו עוד אפשרויות.

 

ההבדלים הקיצוניים ניכרו גם ביחס שניתן בבתי המשפט להסכמי גירושין שקיבלו תוקף של פסק דין קודם להלכת 919/15 ובהם  למעשה יצרו הצדדים מרקם של הסכמות שהכילו איזונים שלא תמיד נפרסו לפני בית המשפט. במקרה כזה שינוי של מרכיב אחד בהסכם עשוי למוטט את המבנה העדין שיצרו הצדדים, לעיתים בהליך גישור ארוך. שארו בנפשכם שמי מהצדדים ויתר על חלקו בחיסכון שחסכו במשך שנים וכנגד זה קבעו הצדדים כי ישולמו דמי מזונות מוגדלים או לחילופין ויתר צד על חלקו בדירת הצדדים תמורת תשלום בדמי מזונות מינימליים ועוד ועוד שיקולים שעולים בעת המשא ומתן בעת הפרידה והגירושין.

 

סביר להניח שהצדדים מסתמכים על ההחלטות שהתקבלו ומשהם חותמים על ההסכם מתכנן כל צד את המשך חייו ונוטל על עצמו התחייבויות והחלטות שנסמכות על ההסכמות שהתקבלו בהסכם הגירושין. מרקמים עדינים אלו נפרמו והיציבות המתחייבת כחלק מכך התערערה ומשום כך הגיעה לאחרונה הסוגיה לבית המשפט העליון (בע״מ 7670/18) ובית המשפט העליון הכריע באופן ברור כאשר

 

קבע כדלהלן

·      כי הלכת בע"מ 919/15 אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת תיק מזונות. וכי אין בהלכת בע"מ 919/15 כדי

לשנות או להקל בדרישת השינוי המהותי בנסיבות הפרטניות, כפי שפורשה בפסיקה קודם שניתן פסק הדין בבע"מ 919/15. תוצאה אחרת תפגע יתר על המידה בעקרון סופיות הדיון, ותפתח פתח רחב מדי שאף יפגע ביציבות חיי בני המשפחה ועלול לפגוע בקטינים. והמשמעות היא כי גם עתה לאחר שהלכת 919/15 לפנינו יידרש ממי שמבקש לשנות את חיוב דמי המזונות להוכיח כי שינוי מהותי התרחש (שינוי שלא היה צפוי בעת ההחלטה על דמי המזונות).

 

·      הודגש כי הדרישה בדבר שינוי הנסיבות המהותי בתביעות לשינוי גובה המזונות חלה הן כאשר החיוב נקבע בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי, הן כאשר מקור החיוב הינו בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין כולל והן כאשר מדובר בפסק דין שאישר הסכם שעניינו מזונות בלבד. אין בבע"מ 919/15 כדי לשנות מהלכה זו ויש להידרש לתנאי בדבר שינוי מהותי בנסיבות בשלושת המקרים באופן דומה.

 

·      ככל שהתקיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק את פתיחת תיק המזונות, על בתי המשפט לשקול בזהירות ובקפדנות את השפעת השינוי המהותי ביחס לסכום המזונות שנקבע בעבר. ראוי לבחון באופן מתוחם את הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות המהותי, וביחס אליו בלבד להחיל את העקרונות שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15, תוך חתירה, ככל הניתן, וככל שקיימת הצדקה, לצמצום היקף ההתדיינות. והמשמעות היא שעתה לאחר הלכת 7670/18 מובהר כי גם אם התרחש שינוי נסיבות מהותי והדבר יובהר לבית המשפט, גם אז יבחן בית המשפט באופן מתוחם את הרכיב שבו חל השינוי המהותי בלבד.

 

·      ככל שמדובר בשינוי באחד מרכיבי המזונות, אין מקום להחיל את הלכת 919/15 ביחס לכלל סכום המזונות, ולשנות באופן דרמטי את שיעור המזונות שהיה נהוג לאורך זמן, אלא יש לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להלכת בע"מ 919/15.

​האמור לעיל אינו ייעוץ משפטי, בכל עניין נשמח לייעץ בתשומת לב ותוך הקפדה על הפרטים.