תביעת לשון הרע במשפחה

כידוע, המבחן לקיום פרסום של דבר לשון הרע כפי שנקבע בפסיקה הוא מבחן אובייקטיבי. לפי מבחן זה, על ביהמ"ש לקבוע "מהי, לדעת השופט היושב בדין המשמעות שקורא סביר היה מייחס למילים". היינו, מה שקובע אם מדובר בדבר לשון הרע,  אינה תחושת התובע אשר מרגיש עצמו נפגע, אלא, מה שקובע הוא כיצד עלולה החברה לקבל את הדבר שבאותו פירסום. עוד נקבע בפסיקה, כי לא כל גידוף יחשב בהכרח לשון הרע. מה שיקבע בסופו של יום הם המסגרת ומכלול הנסיבות בהם בוצע הפרסום.

 

בית המשפט התייחס לא פעם לשאלה – האם כללי לשון הרע מתאימים לפרסומים באינטרנט, וכשמדובר בפרסומים מכפישים או כאלו שנתפסים כפרסום מכפיש על דעת התובע ועניינם בתחום המשפחה הרי שבית המשפט ער ליחסים העדינים שבין הצדדים במשפחה.

 

כדוגמא ניתן לראות בפסק דין של כב׳ השופט זגורי (תמ"ש (שלום נצ') 26439-11-15 ו.ש נ' ב.ש ( פורסם בנבו, 12.01.2017) אשר קבע כי פרסום בפוסט שבו מכונה האם ״אם מזניחה״ כאשר אין כלל ראיות לכל הזנחה מצידה יחשבו לפרסום לשון הרע. וכך מדגיש בית המשפט - ״בטוחני, כי לפי כל מבחן אובייקטיבי, הקורא את הפוסט ואת המילים "אם מזניחה" יראה בכך משום אות קין שמבקש הנתבע להדביק למצחה של האם בשל התנהלותה ההורית כלפי הילדים.״

 

חשוב להדגיש כי המבחן לקיום פרסום של דבר לשון הרע כפי שנקבע בפסיקה הוא מבחן אובייקטיבי. לפי מבחן זה, על בית המשפט לקבוע "מהי, לדעת השופט היושב בדין המשמעות שקורא סביר היה מייחס למילים". אמנם לא כל גידוף יחשב בהכרח לשון הרע. מה שיקבע בסופו של יום הם המסגרת ומכלול הנסיבות בהם בוצע הפרסום.

 

ובלשונו של פסק הדין –

 

״מכל אלה עולה, כי אם מדובר בפרסום אינטרנטי חד פעמי שאינו ברף פוגעני גבוה מבחינת חומרת הביטוי הפוגעני, מופעו היה קצר מועד וכך גם כמות השיתופים והחשיפה ולאחריו באה התנצלות והוא נמחק מהאתר בו הופיע וכאשר מדובר בהליכים בתוך המשפחה שהם מחייבים יחסים נמשכים (כאשר מעורבים ילדים משותפים), הרי שגישת ביהמ"ש צריכה לראות בכך מקרה גבולי מבחינת הצדקתו להידון לפי דיני לשון הרע עד כדי הצדקת פיצוי. ברם מנגד, ובפרט כאשר מדובר בבני זוג לשעבר המנהלים הליכים משפטיים, על המפרסם להפנים היטב כי דמו, שמו ותדמיתו של ההורה האחר אינם הפקר ואין לפגוע בהם מבלי לדעת שייתכן ויהיה לכך מחיר בדמות פיצוי כספי. ״

 

כאן, בפסק דין זה, חשוב לציין שבית המשפט דחה טענת ההגנה ״אמת דיברתי״ כפי שציינו למעלה, כאשר אין ראיות להזנחה.

 

במקרה זה הוחלט להעמיד את גובה הפיצוי על סך 15,000 ₪ וכן חוייב הנתבע בסך 5,000 ₪ להוצאות המשפט.

האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, פנה/י אלינו לייעוץ בכל שאלה, פגיעה בשם הטב אינה פגיעה שולית ויש לה השלכות רבות וארוכות טווח.