זכויות התלמיד במערכת החינוך

הורים רבים חשים כי נקלעו למבוך מול התנהלות הוועדות בעניין ילדם - מושגים כגון - ועדת שילוב או ועדת השמה לא היו ברורים להם, ועתה מששונו הכללים ואנו נוכחים בוועדת זכאות ואפיון נראה ששינוי השם לא הביא מזור וגם עתה נמצאים הורים רבים בחוסר ודאות לגבי זכותם להיות מעורבים ולקבוע לגבי עתיד ילדם. 

​

יתרה מכך, הורים אף אינם יודעים כי פנייה לייעוץ או לליווי משפטי עשויה להביא מזור ולמנוע הסתבכות מיותרת מול מערכת החינוך, לעתים אפילו כבר בשלב ראשוני של פגישה עם הגננת או המורה או הפסיכולוגית החינוכית.

​

במקרים רבים, כלל לא נאמר להורים כי זכותם לא להציג לגננת או למורה ולפסיכולוגית אבחון קודם גם אם הוא נמצא בידם, וכי עצם הפגישה ותוצאותיה מהווים המלצה בלבד. ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדם ורק החלטתם היא שתקבע את גורלו.

​

זוגות לא מעטים מוזמנים חדשות לבקרים לגנים ולמוסדות חינוך אחרים ומקבלים בשורות קשות בעניין  קשייו של ילדם, בין אם מדובר בקושי קוגניטיבי או בקושי ל"שבת" בשקט בכיסא ועוד. לפעמים לא מדובר כלל בקשיים של הילד, אלא באופן שבו המסגרת החינוכית תופסת את התנהגותו ומתייגת אותו כ"בעייתי".

​

ובכן, מה ניתן לעשות?

קודם כל לא לשבת בחוסר מעש ולחשוב שאין מה לעשות. לפי חוק זכויות התלמיד, החלטה בדבר העברת ילד ממוסד חינוכי אחד לאחר תיעשה רק לאחר שניתנה לילד ולהוריו הזדמנות להשמיע את טענותיהם. והתיקון לחוק החינוך המיוחד אף מדגיש את זכותם של ההורים לבחור את המסגרת בה יקבל ילדם את הזכויות שיאפשרו לו להתקדם ולהגיע להישגים. ההורים יכולים לצרף לפגישות ולוועדות איש מקצוע מטעמם, הבקיא בתחומי החוק והחינוך.